#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תה. מאי שנא חרשת 1) שאינה ממאנת וקטנה ממאנת 2) שאינה אוכלת בתרומה דרבנן וקטנה אוכלת 3) שאין לה כתובה ולקטנה יש? (קיג.<br>ותוס')	"1) שאם חרשת תוכל למאן ימנעו ולא ישאוה כיון שלעולם תוכל למאן משום חרשותה, אבל קטנה גבול יש לה, וסבר מפייסנא לה כל שעתא עד שיעבור זמן מיאונה.<br>2) גזירה שמא יאכיל חרש בחרשת והוא גזירה שמא יאכיל חרש בפקחת בתרומה דאורייתא וכתב רש""י אבל קטנה לגדול ליכא למיגזר משום גדולה לקטן דאין לקטן נשואין. והתוס' (ד""ה שמא) כתבו דמשום זמן מועט לא גזרינן שהרי כשיגדיל ויבעול יהיו קידושין דאורייתא, ובירושלמי פירש שבקטנה לא גזרינן משום<br>חינא שיהיו הכל קופצים עליה לישאנה.<br>3) שאם תהיה כתובה לחרשת ימנעו ולא ישאוה, אבל לא ימנעו מלשאת קטנות כיון שבאות לכלל דעת."	יבמות קיג.ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תו. לר""א תרומת חרש לא תצא לחולין מפני שהוא ספק. והגמ' שאלה האם הסתפק אם דעתו הקלושה של החרש היא דעה צלולה או אינה צלולה ולעולם היא דעה אחת או שהסתפק אם הוא עתים חלים ועתים שוטה. למאי נפק""מ? (קיג:)"	להוציא אשתו בגט, אם היא כל הזמן דעה אחת יכול, דכקידושין כך גרושין, אבל אם עתים חלים עתים שוטה, לקדש הוא יכול אבל לגרש אינו יכול שמא בקידושין היה חלים וכעת שוטה.	יבמות קיג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תז.   על איזו שו ָטה אמר ר' יצחק שמדאורייתא מתגרשת ומדרבנן לא.<br>ומדוע אינה מתגרשת מדרבנן? (קיג:)	דיודעת לשמור גיטה ואינה יודעת לשמור עצמה. ואינה מתגרשת מדרבנן כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר.	יבמות קיג:		
